בקצרה: כמה עולה פרסום כתבה בדה מרקר ולמי זה מתאים
פרסום כתבה בדה מרקר עולה בטווח משוער של ₪7,000–₪16,000 + מע״מ, לפי מיקום הכתבה, משך החשיפה והיקף ההפצה. התוכן עובר דרך המחלקה המסחרית של קבוצת הארץ ומסומן כתוכן שיווקי, כך שהקורא יודע שמדובר בפרסום. הערוץ מתאים לחברות שיש להן טענה מקצועית שאפשר לבסס בנתונים, ופחות למבצעים צרכניים. מהשיחה הראשונה ועד שהכתבה באוויר: בדרך כלל שבועיים עד שלושה, ויותר כשיש בה נתונים רבים.
מה זה כתבה ממומנת בדה מרקר ומי כותב אותה
דה מרקר הוא העיתון הכלכלי של קבוצת הארץ. הוא נוסד ב-2000, יוצא כעיתון יומי שמצורף להארץ, מפעיל את האתר themarker.com, מוציא מגזין חודשי ומקיים כנסים בנושאים כלכליים. העיתון בנה את המוניטין שלו על עיתונות כלכלית ביקורתית: ריכוזיות, יוקר המחיה, רגולציה ושוק העבודה.
תוכן ממומן בדה מרקר עובר דרך המחלקה המסחרית של הקבוצה, שפועלת בין היתר תחת המותג TheMarker Labels. הכתבה מסומנת כתוכן שיווקי, ובדרך כלל נכתבת על ידי צוות התוכן המסחרי או על ידי כותב מטעם המפרסם. מי שמחפש “כתבים בדה מרקר” כדי שיכתבו עליו צריך להבין את ההבדל: כתבי המערכת לא נשכרים לכתבות בתשלום. אם יש לכם חדשה אמיתית, זה תפקיד של יחסי ציבור, בלי התחייבות לפרסום ובלי שליטה על הנוסח.
מבחינת הפורמט, כתבה כזו כוללת בדרך כלל כותרת וכותרת משנה, 700–1,000 מילים, שתיים-שלוש תמונות וקישור אחד או שניים לאתר שלכם. היא מופיעה במדור שנבחר, ולפי החבילה גם ברצועת תוכן בעמוד הבית לזמן מוגבל, ונשארת באתר אחרי שהחשיפה מסתיימת.
הפנייה הרשמית לפרסום נעשית דרך טופס “פרסמו אצלנו” באתר דה מרקר, שבו בוחרים את נושא הפנייה. סוכנות מדיה מרכזת את התיאום הזה, את הכתיבה ואת האישורים.
עלות כתבה בדה מרקר: טווחים משוערים לפי חשיפה
מי שמחפש “דה מרקר עלות” ימצא מעט מספרים פומביים. אלה ההערכות שלנו לשנת 2026, בשקלים ולפני מע״מ. מדור, עונה והיקף ההזמנה מזיזים את המחיר, וההצעה הסופית מגיעה מהמחלקה המסחרית של הקבוצה.
| פורמט | מה מקבלים | הערכת מחיר (לפני מע״מ) |
|---|---|---|
| כתבה במדור | כתבה מלאה במדור שנבחר, עם קישור לאתר שלכם וזמינות בארכיון | ₪7,000–₪9,000 |
| כתבה עם קידום בעמוד הבית | בנוסף למדור, הופעה ברצועת התוכן של עמוד הבית לתקופה קצרה | ₪9,000–₪12,500 |
| חבילה מורחבת | קידום ארוך יותר והפצה נוספת, בהתאם להצעה של אותה תקופה | ₪12,500–₪16,000 |
| מודעה בעיתון המודפס | שטח פרסומי בעיתון דה מרקר שמצורף להארץ | ₪12,000–₪24,000 |
| מגזין חודשי או כנס | מודעה במגזין, חסות או השתתפות בכנס | לפי הצעה נפרדת |
| כתיבה, אם אינה כלולה | ראיון עם הדובר, כתיבה ותיקונים | ₪1,500–₪3,500 |
כדי להשוות לאתרים אחרים, ראו את סקירת המחירים המלאה בכמה עולה פרסום כתבה שיווקית. שימו לב גם למה שלא מופיע בטבלה: עלות הכנת דף נחיתה, צילום מקצועי וקידום ממומן של הכתבה ברשתות, אם תרצו כזה.
הקורא של דה מרקר: מה משכנע אותו ומה דוחה אותו
הקורא של דה מרקר רגיל לקרוא תחקירים על חברות. הוא שם לב לטענה בלי מקור, לשבח עצמי ולמספר שלא מסתדר. זה מה שהופך את פרסום כתבה בדה מרקר לשונה מכתבה באתר צרכני: הטקסט צריך להחזיק גם מול קורא שמחפש את החור בטיעון.
| מה עובד | מה לא עובד |
|---|---|
| נתון עם מקור: למ״ס, בנק ישראל, דוח החברה, סקר עם מתודולוגיה | “החברה המובילה בישראל” בלי שום הוכחה |
| ניתוח של בעיה מבנית בענף, ורק אחר כך הפתרון | סיפור מוצר שנפתח בשם החברה |
| מנכ״ל עם עמדה ברורה, כולל מה הוא חושב שהשוק עושה לא נכון | ציטוטים כלליים על “חדשנות” ו“מצוינות” |
| הודאה במגבלות: למי הפתרון לא מתאים | הבטחות למחיר, לתשואה או לתוצאה |
| כותרת שמעלה שאלה מקצועית | כותרת שנשמעת כמו באנר |
כתבה שעובדת כאן נראית כמו מאמר דעה מבוסס: פותחת במגמה, מסבירה מה גורם לה, ומציגה את החברה כמי שמציעה דרך אחת להתמודד איתה. הקורא מבין שזה תוכן ממומן, ובכל זאת מקבל ממנו משהו.
שלוש זוויות לדוגמה
אלה כותרות להמחשה בלבד, לא כתבות שפורסמו. הן מראות את ההבדל בין זווית שמתאימה לקורא של דה מרקר לבין זווית של עלון:
- במקום “חברת התוכנה שמובילה את השוק”: “למה ארגונים בישראל משלמים על רישיונות תוכנה שהם לא משתמשים בהם”.
- במקום “יועץ המשכנתאות שיחסוך לכם אלפים”: “מה באמת משתנה בהחזר החודשי כשהריבית יורדת ברבע אחוז”.
- במקום “פרויקט ההתחדשות העירונית המרשים בעיר”: “שש שנים מחתימה ועד היתר: איפה נתקעים פרויקטים של פינוי-בינוי”.
בכל אחת מהן החברה נכנסת לכתבה כמי שמכירה את הבעיה מקרוב, לא כנושא הכתבה.
חומת התשלום: מה היא משנה בחשיפה
אחד החיפושים הנפוצים סביב העיתון הוא “איך לפתוח כתבות בדה מרקר”. הסיבה פשוטה: חלק גדול מהתוכן באתר מיועד למנויים. למפרסם זה משנה שני דברים.
ראשית, הקהל. מנויים בתשלום הם קוראים מחויבים, שקוראים את האתר באופן קבוע ולא רק מגיעים מקישור אקראי. זה יתרון לכתבה שמכוונת למקבלי החלטות.
שנית, ההפצה. אם הכתבה שלכם נעולה, כל קישור שתשתפו בלינקדאין, בניוזלטר או בהצעת מחיר יוביל לחסימה. לכן כבר בשלב ההזמנה בקשו אישור מפורש שהכתבה תהיה פתוחה לכל קורא, ובדקו אותה אחרי הפרסום מדפדפן שאינו מחובר לחשבון.
ושלישית, הציפיות. אתר שחלק גדול מהתוכן בו נעול מקבל פחות תנועה מקישורים אקראיים מאשר פורטל חדשות חינמי. אם המטרה שלכם היא מאות פניות מקהל רחב, דה מרקר הוא לא הכלי. אם המטרה היא שמספר קטן של מקבלי החלטות יקרא טיעון שלם, הוא כן.
אילו נושאים מתאימים לפרסום כתבה בדה מרקר
לא כל עסק צריך להיות בדה מרקר. ההתאמה נקבעת פחות לפי הענף ויותר לפי השאלה אם יש לכם טענה שמעניינת קורא כלכלי. אלה התחומים שבהם זה קורה הכי הרבה:
טכנולוגיה ותעסוקה
חברות תוכנה, סייבר ופינטק, במיוחד כשהן מגייסות עובדים או מוכרות לארגונים. זווית טובה: מה משתנה בשוק העבודה בתחום, או למה ארגונים מתקשים לאמץ טכנולוגיה מסוימת. הרחבה על ערוצים נוספים בתחום בפרסום לחברות הייטק.
נדל״ן, תכנון ותחבורה
יזמים וחברות התחדשות עירונית שיכולים להסביר משהו על לוחות זמנים של תכנון, על עלויות בנייה או על מגבלות תשתית. כתבה על “פרויקט יוקרה חדש” פחות תעבוד כאן. כתבה על “למה תוכניות פינוי-בינוי נתקעות בשלב החתימות” תעבוד יותר.
כסף אישי וצרכנות פיננסית
יועצי משכנתאות, מתכננים פיננסיים, חברות ביטוח ופנסיה. הקורא רוצה להבין עמלות, סיכונים ותנאים. דוגמה מספרית אחת, עם הנחות מפורשות, שווה יותר מעשר פסקאות כלליות.
אנרגיה, תעשייה וסביבה
חברות אנרגיה, יצרנים וחברות שמשקיעות בהתייעלות. זה תחום שבו העיתון מסקר רגולציה ומחירים, ולכן כתבה שמתייחסת לנתונים ולמדיניות מוצאת קורא.
השכלה גבוהה ותוכניות למנהלים
מכללות, אוניברסיטאות ותוכניות להכשרת מנהלים. כאן חשוב במיוחד לדייק: אם התואר מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כתבו זאת; אם לא, אל תרמזו אחרת.
ולמי זה פחות מתאים
עסקים שהמסר שלהם הוא מחיר או מבצע, מוצרי צריכה שנקנים בדחף ועסקים מקומיים קטנים. הם ישלמו על קורא איכותי שלא צריך אותם. גם חברה שאין לה עדיין נתונים, לקוחות או עמדה ברורה תתקשה: הקורא של דה מרקר ישאל “איפה ההוכחה”, והמערכת תשאל את אותה שאלה לפניו. במקרים כאלה עדיף להתחיל באתר צרכני רחב, לצבור סיפורי לקוחות ונתונים, ולחזור לדה מרקר כשיש מה להראות.
פרסום מודעה בדה מרקר, במגזין או בכנס
החיפושים “פרסום מודעה בדה מרקר” ו“דה מרקר פרסום מודעות” מתייחסים לרוב לעיתון המודפס. העיתון מצורף להארץ ומגיע בעיקר למנויים, כך שמודעה בו פוגשת קוראים שכבר משלמים על עיתונות. המגזין החודשי נשאר על השולחן זמן רב יותר מגיליון יומי, ומתאים למודעות תדמית ולמותגים שרוצים להופיע לצד כתבות עומק.
הכנסים של דה מרקר הם מסלול נפרד, עם מחיר ותכנון משלהם. הם מתאימים לחברות שהקהל שלהן הוא בדיוק הקהל של הכנס, למשל ענף מסוים או תפקיד מסוים.
בפועל, רוב העסקים שמגיעים עם תקציב ממוקד מתחילים בכתבה באתר: היא נשארת זמינה, אפשר לשתף אותה ואפשר למדוד ממנה פניות. מודעה בעיתון או במגזין נכנסת כשיש אירוע מוגדר, או כשרוצים לחזק את אותו מסר גם על הנייר.
איך בונים כתבה שעוברת את הגורם המסחרי בפעם הראשונה
כל סבב תיקונים מוסיף ימים. כך מצמצמים אותם:
- מקור לכל מספר. הכינו קובץ קצר עם קישור או מסמך לכל נתון בכתבה.
- השוואות זהירות. “זול ב-30% מהמתחרים” דורש הוכחה ועלול להיות בעייתי משפטית. עדיף לתאר מה אתם עושים אחרת.
- כותרת עניינית. כותרת שנשמעת כמו קמפיין תחזור לשכתוב.
- אורך סביר. 700–1,000 מילים מספיקות לטיעון מסודר. טקסט ארוך יותר צריך נתונים שמצדיקים אותו.
- תמונות אמיתיות. תמונות של אנשים, מקומות ומוצרים אמיתיים. צילומי מאגר גנריים מורידים אמינות מול הקורא הזה.
- קריאה לפעולה שמתאימה לקורא. “להורדת הנתונים המלאים” או “לשיחה עם צוות המחקר” ולא “השאירו פרטים עכשיו”.
רגולציה וגילוי נאות בתוכן ממומן
הסימון כתוכן שיווקי אינו נתון למשא ומתן, והאתר הוא שקובע את הנוסח שלו. פרסומת שמתחפשת לכתבה מערכתית עלולה להיחשב מטעה לפי חוק הגנת הצרכן, ובעיתון שהמוניטין שלו נשען על עצמאות מערכתית, ההפרדה הזו נשמרת בקפדנות.
כמה תחומים דורשים בדיקה נוספת לפני שליחה לאישור:
- השקעות וכסף: מי שאינו בעל רישיון לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות לא יציג את התוכן כהמלצה אישית. הוסיפו הבהרה מתאימה, ואל תציגו תשואות עבר כהבטחה.
- טענות על מתחרים: השוואה חייבת להיות נכונה וניתנת להוכחה. טענה לא מבוססת על מתחרה יכולה להוביל לבעיה משפטית ולא רק לבקשת תיקון.
- שירותים מקצועיים מפוקחים: עורכי דין, רופאים ורואי חשבון כפופים לכללי פרסום של הגוף המקצועי שלהם.
- השכלה: תיאור מדויק של סוג התעודה או התואר ושל ההכרה בו.
איך זה עובד אצלנו – שלב אחר שלב
- אפיון (יום עד יומיים). מה הטענה המרכזית, מי הקורא, והאם דה מרקר הוא המקום הנכון. אם לא, נגיד את זה.
- תיאום מול המחלקה המסחרית (2–4 ימי עבודה). זמינות, מיקום, מועד, ואישור שהכתבה תהיה פתוחה לקריאה.
- איסוף נתונים וראיון (2–3 ימי עבודה). ראיון עם הדובר ובניית קובץ מקורות לכל מספר.
- כתיבה (2–4 ימי עבודה). טיוטה ראשונה בסגנון שמתאים לאתר.
- הערות שלכם (2–3 ימים). אתם עוברים על הטיוטה ועל קובץ המקורות, ומחזירים הערות. בדרך כלל מספיקים שני סבבים.
- אישור הגורם המסחרי (כמה ימי עבודה). תיקונים אם נדרשים, ואישור סופי.
- פרסום ובדיקה. בדיקה שהכתבה עלתה כמו שסוכם, שהיא פתוחה, ושהקישורים מסומנים למעקב.
סך הכול: שבועיים עד שלושה. אם יש בכתבה נתונים רבים או גוף מפוקח, תכננו שבוע נוסף.
מה למדוד אחרי שהכתבה עולה
כתבה בדה מרקר מביאה לרוב פחות קליקים מכתבה בפורטל רחב, ולכן מספר הקוראים לבדו לא מספר את הסיפור. אלה המדדים שאנחנו בודקים:
- תנועה מהכתבה לאתר שלכם, דרך קישורים עם פרמטרי UTM, ומה המבקרים האלה עשו: כמה זמן נשארו, אילו עמודים ראו, האם השאירו פרטים.
- חיפושים על שם החברה בשבועות שאחרי הפרסום, בכלי החיפוש של גוגל.
- שאלה פשוטה בשיחות מכירה: “איפה שמעתם עלינו?”. בעסקאות לארגונים זה לעיתים המדד המדויק ביותר.
- שימוש חוזר: כמה פעמים אנשי המכירות שלכם שלחו את הקישור ללקוחות, ומה קרה אחר כך.
הנתונים שהאתר עצמו מספק, כמו מספר צפיות, משתנים בין חבילות. בקשו מראש לדעת מה תקבלו בסוף תקופת החשיפה.
מתי לבחור בדה מרקר ומתי באתר אחר
דה מרקר הוא בחירה טובה כשיש לכם טיעון, לא רק מוצר. במקרים אחרים כדאי לשקול:
- מנהלים, משקיעים ומשפט מסחרי: פרסום כתבה בגלובס, שבו ההקשר הוא שוק ההון, נדל״ן ומשפט.
- קהל עסקי רחב והיי-טק, עם יותר תנועה: פרסום כתבה בכלכליסט, שצמוד ל-ynet.
- כמות קוראים וציבור רחב: פרסום כתבה ב-ynet או פרסום כתבה בישראל היום.
- קהל מבוגר שקורא עיתון מודפס: מודעה דרך פרסום בידיעות אחרונות או פרסום במעריב.
אפשר גם לשלב: כתבה בדה מרקר שמבססת את הטענה, וכתבה צרכנית באתר רחב שמביאה פניות. המדריך הכללי לכתבות שיווקיות מסביר איך בונים סדרה כזו.
הצעד הבא
שלחו לנו את הטענה שאתם רוצים להעביר ואת הנתונים שיש לכם. נחזור עם הערכה כנה: האם פרסום כתבה בדה מרקר מתאים, באיזו זווית ובאיזה טווח מחיר עדכני. אפשר לפנות דרך עמוד יצירת הקשר, או בטלפון 055-507-7962.